עגבניות במולדתן בדרום אמריקה הן צמחים רב שנתיים המניבים פרי כמעט בכל ימות השנה. אבל ברוסיה, אתה עדיין צריך לנסות לגרום לעגבניות לגדול ולהשתרש בשדה הפתוח. זה מושפע מגורמים רבים: תנאי אקלים, מצב אדמה, גידול נכון של שתילים. אילו זנים מוקדמים של עגבניות הם הפופולריים ביותר לשימוש חיצוני? זה שווה לדבר על היום.

בוני מ.מ.

זהו הזן הפופולרי ביותר, מכיוון שהוא באמת מתבגר מוקדם ולא יומרני. זה סובל באופן מושלם השתלות על המיטות, בכפוף לכיסוי סרט זמני. נותן פירות אליפסה חמצמצים, שמשקלם מתחיל משמונים גרם.

שיחי עגבניות של Boney MM הם די קומפקטיים, הם צומחים בגובה לא יותר מחמישים סנטימטרים. גורם זה מאפשר להם לשתול בתדירות גבוהה יותר, ולכן כמות הקציר תגדל.

התבגרות מוקדמת סיבירית

מגוון מוקדם של עגבניות שגם צמרותיהן לא גדלות יותר מחמישים סנטימטרים. ביציאה מקבלים פירות עגולים עם קליפה צפופה וחמצמצה. המסה של עגבניה אחת היא בממוצע מאה - מאה ועשרה גרם. העיסה רכה וריחנית מאוד. היתרון של זן זה הוא שהוא סובל לטובה שינויי מזג אוויר ומתנגד היטב למחלות רבות.

נשיקת גרניום

זהו גם זן מוקדם שניתן לגדל גם במרפסת וגם בחוץ. המסה של פרי אחד היא רק שלושים גרם, אך יחד עם זאת הם בשרניים וטעים מאוד.

אנשים רבים אוהבים זן זה מכיוון שהוא אידיאלי לשימורים: עגבניות לא חייבות לחתוך.

סנקה

זן רבגוני שגובהו עד שישים סנטימטרים. הפירות אדומים וגדולים מספיק (עד מאות גרם). העיסה ריחנית, לא צפופה מדי.

אנשים אוהבים את זן הסנקה מכיוון שעגבניות אלו שומרות על כל איכויות הצריכה שלהן לאורך זמן רב: הן לא נסדקות, לא מתעוותות בחלקן.

פטרושה הגנן

מגוון אלטאי של עגבניות מוקדמות. שתילים משגשגים בשטח הפתוח, נותנים כמות גדולה של תשואה. משקלו של פרי אחד מגיע למאה ושישים גרם, הצורה אליפסה עם קצה מאורך. ניתן לשתול אותם גם במקום בו אין מספיק אור - המגוון מותאם לתנאים כאלה.